בהריון תקין, פעילות גופנית מתונה יכולה להיות חלק בריא מהשגרה. ACOG ממליץ לרוב הנשים ההרות לשאוף לכ-150 דקות פעילות אירובית מתונה בשבוע.

מים הם אופציה טובה כי הם תומכים במשקל הגוף ומורידים עומס מהמפרקים. אבל בהריון לא מאלתרים סביב כאב, דימום, סחרחורת או הנחיה רפואית להימנע ממאמץ.

הריון הוא לא מחלה, אבל הוא גם לא זמן להוכיח קשיחות

הבלבול מתחיל כי נשים שומעות שני קולות קיצוניים. אחד אומר לא לזוז. השני אומר להמשיך כרגיל בלי לעצור לחשוב. שניהם שטחיים.

המסר המקצועי מאוזן יותר: אם ההריון תקין ואין מגבלה רפואית, אפשר להמשיך או להתחיל פעילות מתונה. אם משהו מרגיש לא תקין, עוצרים ובודקים.

דירוג הראיות כאן חזק למסגרת הכללית: בהריונות לא מסובכים, גופי הנחיה כמו ACOG ו-WHO מעודדים פעילות גופנית מתונה לרוב הנשים. אבל זו לא הוכחה שכל אישה בהריון צריכה להיכנס לאותו שיעור, באותו קצב או באותו שלב. ההחלטה תמיד עוברת דרך מצב ההריון, ההיסטוריה הרפואית והסימנים בגוף.

המספר 150 דקות בשבוע הוא יעד מסגרת, לא מבחן אופי. מי שלא הייתה פעילה לפני ההריון לא צריכה לפתוח באימון קשה. מי שכבר התאמנה יכולה לעיתים להמשיך, אבל עם התאמות. בהריון, התקדמות טובה יכולה להיות דווקא לדעת להישאר מתונה.

למה דווקא מים

ACOG מונה שחייה ואימוני מים בין הפעילויות הבטוחות יותר בהריון, בין היתר כי המים תומכים במשקל הגוף ומפחיתים עומס ושריריות יתר.

בפועל זה אומר שאישה שמרגישה כבדה בהליכה, רגישה בגב או מתוחה באגן יכולה לקבל דרך לנשום, לנוע ולשמור על שגרה בלי להילחם בכוח הכובד בכל צעד.

היתרון של מים אינו קסם רפואי. הוא שינוי תנאים: הציפה מורידה חלק מתחושת המשקל, ההתנגדות של המים מאטה תנועה, והסביבה מאפשרת לעבוד בטווחים קטנים בלי קפיצות ונחיתות. עבור חלק מהנשים זה הופך פעילות מתונה לאפשרית יותר, במיוחד בשליש השני והשלישי.

אבל מים אינם פטור מבטיחות. הבריכה צריכה להיות נקייה, נוחה לכניסה ויציאה, לא חמה מדי, ולא עמוסה עד שקשה לשלוט בקצב. פעילות טובה בהריון מאפשרת לדבר תוך כדי, לנשום בנוחות ולצאת בתחושה יציבה, לא מרוקנת.

איך נראה אימון מים שפוי בהריון

נקודת התחלה טובה היא קצרה ופשוטה: הליכה במים, תנועות כתפיים ואגן, נשימה רגועה, ציפה נתמכת אם זה נעים, ושחייה קלה רק אם היא מוכרת ונוחה. אין צורך להוכיח סגנון, מהירות או מרחק.

אם לפני ההריון לא הייתה שגרת פעילות, מתחילים בהדרגה ומספרים למדריכה או למדריך שאת בהריון. אם כבר הייתה שגרת שחייה, מורידים תחרותיות ומקשיבים לשינויי הגוף. עייפות, בחילה, תחושת חום, לחץ באגן או קושי נשימה הם מידע, לא משהו שצריך לנצח.

איך מתאימים בלי להמציא תוכנית רפואית

בשליש הראשון הרבה נשים מתמודדות עם עייפות ובחילה, ולכן גם פעילות קצרה יכולה להספיק. בשליש השני לעיתים קל יותר לבנות שגרה, אבל עדיין לא צריך לרדוף אחרי עומס. בשליש השלישי היתרון של המים מורגש יותר, אבל הכניסה, היציאה, שיווי המשקל והעייפות דורשים יותר תשומת לב.

ההתאמה החשובה ביותר היא עוצמה. פעילות מתונה היא כזו שמאפשרת לדבר, לנשום ולצאת יציבה. אם צריך לעצור כדי להסדיר נשימה, אם הגוף מתחמם מדי, או אם יש תחושת לחץ לא רגילה, מורידים קצב או עוצרים. לא מודדים אימון הריון לפי מספר בריכות.

גם סוג המים משנה. בריכה נקייה ומוכרת עם מדרגות נוחות, עומק נוח ומדריך שמבין הריון אינה דומה לים סוער, ג'קוזי, מים חמים מדי או שיעור קופצני. ההנחיות המקצועיות תומכות בתנועה, לא בהרפתקה מיותרת.

אם יש ספק לגבי טמפרטורה, עומק, זרמים, החלקה ביציאה או צפיפות בבריכה, בוחרים באפשרות השמרנית. בהריון, תנאי הסביבה הם חלק מהאימון.

כללי זהירות שלא מדלגים עליהם

לא מתאמנים עד תשישות. לא מתעלמים מקוצר נשימה חריג. לא נכנסים למים חמים מדי. לא ממשיכים אם יש דימום, כאב חזק, סחרחורת, ירידת מים או ירידה בתנועות עובר.

אם יש הריון בסיכון, אנמיה משמעותית, מחלת לב, מגבלה אורתופדית או כל הוראה רפואית אחרת - הרופא המטפל קודם לכל מדריך.

חשוב להבדיל בין אי-נוחות רגילה לבין סימן עצירה. כבדות, שינוי קצב ושינויים בגמישות יכולים להיות חלק מהריון. דימום, כאב חזק, קוצר נשימה חריג, כאב בחזה, התעלפות, ירידת מים, כאב ראש חריג או ירידה בתנועות עובר הם לא "חלק מהאימון". במצבים כאלה עוצרים ופונים לגורם רפואי.

גם אחרי אימון בודקים את התגובה. אם יש החמרה בכאב, עייפות חריגה, התכווצויות או תחושה שמשהו לא תקין, הפעם הבאה לא מתחילה מאותו עומס. מים יכולים להיות דרך רגועה לשמור על תנועה, אבל בהריון הגוף הוא מקור הנתונים המרכזי.

ומה אחרי הלידה

הרבה אימהות חוזרות למים קודם דרך הילד. חשוב לזכור ששיעור תינוקות אינו בהכרח חזרה לאימון של האם. להחזיק תינוק, לשחק ולשיר במים זו חוויה אחרת משחייה או פעילות מותאמת לגוף אחרי לידה.

אם המטרה היא חזרה גופנית של האם, צריך להתחשב בלידה, בדימום, בצלקת, ברצפת האגן, בעייפות ובהנחיה הרפואית. אם זה הכיוון המשפחתי, כדאי לקרוא את המדריך לשחיית תינוקות, את הכתבה על יתרונות שחיית תינוקות, וגם את המדריך להסתגלות פעוטות למים.

מדריך העוגן: מים כתרופה?

למבט רחב יותר על גב, הריון, מפרקים וגיל מבוגר, קראו את מדריך מים כתרופה. הוא מסביר מתי מים יכולים לעזור, ומתי צריך איש מקצוע לפני שנכנסים לבריכה.